זכויות עובדים ומעסיקים בדיני עבודה | משרד עו״ד מידן גריסרו
ייצוג משפטי בבתי הדין לעבודה · זמינות מיידית בפריסה ארצית
לשיחת ייעוץ בוואטסאפ ←
יום ראשון, נובמבר 22, 2026
עו״ד מידן גריסרוזכויות עובדים ומעסיקים בדיני עבודהייצוג בבתי הדין לעבודה, זמינות מיידית בפריסה ארציתלשיחת ייעוץ בוואטסאפ ←
ראשי שעות נוספות ופנסיה המשכורת לא הגיעה בזמן: מה זה הלנת שכר וכמה פיצוי מגיע?

המשכורת לא הגיעה בזמן: מה זה הלנת שכר וכמה פיצוי מגיע?

0
50

לפי סעיף 9 לחוק הגנת השכר, משכורת חודשית משולמת בתום החודש שבעדו היא משתלמת. שכר שלא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד הזה הוא שכר מולן, ולו מתווסף פיצוי הלנה: חלק העשרים מהשכר על השבוע הראשון, וחלק עשירי על כל שבוע נוסף או חלק משבוע.

עודכן לאחרונה: 13 באוקטובר 2026. המאמר מבוסס על נוסח חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958.

מתי השכר נחשב מולן?

אין כאן חישוב כפול, וכדאי להבין את ההיגיון. סעיף 9 קובע את המועד לתשלום שכר חודשי: עם תום החודש. סעיף 1 מגדיר ״שכר מולן״ כשכר שלא שולם עד ״היום הקובע״, והיום הקובע הוא היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום. הימים לא נספרים פעמיים: המועד הוא סוף החודש, והתשעה ימים נמנים מאותו מועד.

סוג שכר המועד לתשלום היום הקובע
שכר חודשי (סעיף 9) תום החודש שבעדו משולם היום התשיעי שלאחריו
שכר לפי שעה, יום, שבוע או תוצרת (סעיף 10) תום מחצית החודש, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או בחוזה; לעובד שהועסק את כל החודש ושולמו לו מקדמות כמוסכם, חל סעיף 9 היום התשיעי שלאחריו

דוגמה: משכורת חודש ספטמבר מגיעה ב-30 בספטמבר. היום התשיעי שלאחר מכן הוא 9 באוקטובר. משכורת ששולמה ב-5 באוקטובר אינה מולנת, ומשכורת שלא שולמה עד 9 באוקטובר היא שכר מולן.

איך מחשבים את הפיצוי?

סעיף 17(א) קובע שלשכר מולן יתווסף הסכום הגבוה מבין שניים:

  1. בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום: החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו: החלק העשירי.
  2. הפרשי הצמדה מהמועד לתשלום עד יום התשלום, בתוספת 20% על הסכום הכולל בעד כל חודש.

סעיף 17(ב) קובע שפיצוי הלנת השכר הוא חלק משכר העבודה, פרט לעניין הסעיף עצמו.

דוגמה להמחשה בלבד, לפי החלופה הראשונה: על שכר מולן של 10,000 ש״ח שמתעכב שלושה שבועות לאחר המועד לתשלום, הפיצוי הוא חלק העשרים (500 ש״ח) על השבוע הראשון, ועוד שני עשיריות (2,000 ש״ח) על שני השבועות הנוספים, בסך הכול 2,500 ש״ח. בית הדין משווה בין שתי החלופות ופוסק את הגבוהה.

האם הפיצוי מגיע תמיד?

לא. סעיף 18 מאפשר לבית הדין האזורי לעבודה להפחית את הפיצוי או לבטלו אם השכר לא שולם במועדו ״בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו״.

תוך כמה זמן צריך לתבוע?

סעיף 17א(א) קובע שהזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר העבודה עצמו, מתיישנת אם לא הוגשה תובענה לבית הדין האזורי תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שבו קיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, לפי המוקדם. בית הדין רשאי להאריך את 60 הימים ל-90. סעיף 17א(ב) קובע תקופה של שלוש שנים אם המעסיק הלין את שכר העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי. סעיף 17א(ג) קובע שההוראה הזאת אינה חלה על פיצויים שכבר חלפה לגביהם תקופת ההתיישנות של שנה.

מה עושים כשהשכר מתעכב?

  1. לתעד: תלושים, אישורי העברה והודעות שבהן ביקשתם את הכסף.
  2. לפנות בכתב: מכתב קצר שמציין את החודש, הסכום והמועד שבו היה צריך להגיע.
  3. להחליט: סעיף 26א מקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית בהליך אזרחי, וסעיף 28(ב) מאפשר גם לארגון העובדים היציג להגיש תביעה בשם העובד.
זומנת לשימוע לפני פיטורין?
פוטרת ללא שימוע כחוק?
בדיקת זכויות מהירה וייעוץ משפטי ראשוני ע״י עו״ד מידן גריסרו.
בדוק את זכויותיך בוואטסאפ ←

סעיף 25ב(ב1) מגדיר גם עבירה פלילית: מעסיק שלא שילם שכר שהפך למולן, ולא הוכיח שהאיחור נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו מאסר חצי שנה או קנס, ולפי סעיף 25ב(ב1)(2) לא יועמד לדין אלא אם חלפו 90 ימים מהיום הקובע והשכר לא שולם עד אותו מועד, ובהתאם לנוהל שאישר היועץ המשפטי לממשלה. מי ששוקל להתפטרות אחרי איחורים חוזרים יכול לקרוא על ההגדרה בחוק במאמר התפטרות בגלל הרעת תנאים.

ומה לגבי פיצויי פיטורים שמתעכבים?

סעיף 20(ב) לחוק קובע שפיצויי פיטורים נחשבים מולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם. אם שולמו בין היום השישה עשר ליום השלושים, מתווספים הפרשי הצמדה. אם שולמו אחרי היום השלושים, מתווספת גם תוספת של 20% לחודש. המועד לתשלום, לפי סעיף 20(א), הוא המאוחר שבין כמה מועדים המנויים בסעיף, ובהם יום הפסקת יחסי העבודה.

מה כדאי שמעסיקים יידעו?

הפיצוי מצטבר מדי שבוע, ולכן גם איחור של שבועות הופך לסכום משמעותי. קושי תזרימי אינו פוטר מתשלום השכר. סעיף 18 נותן לבית הדין שיקול דעת להפחית או לבטל פיצוי רק בנסיבות המנויות בו, וכשיש מחלוקת ממשית על עצם החוב הוא מתנה זאת בכך שהסכום שאינו שנוי במחלוקת שולם במועדו. פרטים נוספים במאמר ניהול סיכונים משפטי למעסיקים. ועל התלוש שמתעד את התשלום, במאמר מה חייב להופיע בתלוש שכר.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

המשכורת הגיעה ב-5 לחודש, האם זו הלנת שכר?+

לא. משכורת חודשית נדרשת בתום החודש שבעדו היא משתלמת, ושכר נחשב מולן רק אם לא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום. משכורת ספטמבר שהגיעה ב-5 באוקטובר שולמה לפני 9 באוקטובר, ולכן אינה שכר מולן לפי החוק, גם אם היא הגיעה מאוחר מהנוהג במקום העבודה.

איך מחושב פיצוי ההלנה?+

פיצוי נוצר רק אם השכר נשאר בלתי משולם אחרי היום הקובע. אז, לפי סעיף 17(א)(1), על השבוע הראשון שלאחר המועד המקורי לתשלום מתווסף החלק העשרים מהשכר המולן, ועל כל שבוע או חלק משבוע אחריו החלק העשירי. החוק מוסיף חלופה של הצמדה ותוספת 20% לחודש, והגבוה מהשניים נפסק.

האם אפשר לתבוע גם אחרי שנה?+

הזכות לפיצויי הלנה, להבדיל משכר העבודה עצמו, מתיישנת בדרך כלל תוך שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן, או תוך 60 ימים מקבלת השכר, לפי המוקדם. הארכה ל-90 ימים אפשרית, ובהלנה חוזרת בתנאים שבסעיף 17א(ב) קיימת תקופה של שלוש שנים. כדאי לפעול מהר ולא לחכות.

האם בית הדין יכול לבטל את הפיצוי?+

כן. לפי סעיף 18 בית הדין האזורי רשאי להפחית פיצוי הלנה או לבטלו בשל טעות כנה, נסיבה שהמעסיק לא שלט בה או מחלוקת ממשית על עצם החוב, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו. ההחלטה נתונה לשיקול דעתו, ולכן כדאי לשלם בזמן את החלק שאין עליו מחלוקת.

האם יש הלנה גם על פיצויי פיטורים?+

כן. סעיף 20 לחוק הגנת השכר קובע פיצויי הלנה גם על פיצויי פיטורים שלא שולמו במועד, עם כללים משלו: פיצויים נחשבים מולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם. כדאי לבדוק את החישוב לגופו של עניין עם עורך דין לדיני עבודה.

מי כתב את המאמר

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי שמותאם לנסיבות שלך.

מקורות: חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958, סעיפים 1, 9, 10, 17, 17א, 18, 20, 25ב, 26א ו-28 (נוסח מעודכן המבוסס על מאגר החקיקה הלאומי).

המשרד של עו״ד מידן גריסרו

הארבעה 30, מגדל חג׳ג׳ דרומי, קומה 30, תל אביב-יפו - טלפון 03-6708850

פתיחה ב-Google Maps ←