זכויות עובדים ומעסיקים בדיני עבודה | משרד עו״ד מידן גריסרו
ייצוג משפטי בבתי הדין לעבודה · זמינות מיידית בפריסה ארצית
לשיחת ייעוץ בוואטסאפ ←
יום ראשון, נובמבר 22, 2026
עו״ד מידן גריסרוזכויות עובדים ומעסיקים בדיני עבודהייצוג בבתי הדין לעבודה, זמינות מיידית בפריסה ארציתלשיחת ייעוץ בוואטסאפ ←
ראשי שעות נוספות ופנסיה המעסיק ניכה לי כסף מהמשכורת: מה מותר לנכות לפי חוק הגנת השכר?

המעסיק ניכה לי כסף מהמשכורת: מה מותר לנכות לפי חוק הגנת השכר?

0
21
המעסיק ניכה לי כסף מהמשכורת: מה מותר לנכות לפי חוק הגנת השכר?

סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של ניכויים מהשכר: מה שחובה או מותר לנכות לפי חוק, דמי חבר בארגון עובדים, תשלומים שוטפים לקופת גמל, חוב שהעובד התחייב עליו בכתב, מקדמות וקנס משמעת לפי הסכם קיבוצי. ניכוי שלא נמצא ברשימה הזאת אסור, ומעסיק שניכה אותו עובר עבירה פלילית.

עודכן לאחרונה: 3 בנובמבר 2026. המאמר מבוסס על חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958.

מה מותר לנכות מהשכר לפי סעיף 25?

הכלל בסעיף 25(א) קצר: לא ינוכו משכר עבודה אלא הסכומים שברשימה. הראשון ברשימה הוא סכום שחובה או מותר לנכות לפי חיקוק, וזה המקור לניכוי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שמופיעים בכל תלוש. אחריו באים תרומות בהסכמה בכתב, דמי חבר בארגון עובדים ותשלומים לוועד.

ההמשך של הרשימה נוגע לכסף שעובר בין העובד למעסיק: תשלומים שוטפים לקופות גמל, חוב על פי התחייבות בכתב, ומקדמות. בתנאים של שלושת אלה נכללים רוב הניכויים הבעייתיים.

סוג הניכוי מותר? הסעיף והתנאי
מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות כן 25(א)(1), ניכוי שחובה לנכות לפי חיקוק
דמי חבר בארגון עובדים ותשלומים לוועד כן 25(א)(3), לפי הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכמה בכתב
תשלומים שוטפים לקופת גמל כן 25(א)(5); קופה שרק העובד חייב לשלם לה: לא, אם התנגד בכתב
חוב למעסיק (הלוואה, מדים, הכשרה) רק עם התחייבות בכתב 25(א)(6), לא יותר מרבע משכר העבודה
מקדמה על חשבון השכר כן 25(א)(7), עד שכר של שלושה חודשים; מעבר לזה חל כלל הרבע
קנס משמעת רק לפי הסכם קיבוצי או חיקוק 25(א)(4)
קנס שהמעסיק קבע לבד (נוהל פנימי, בעל פה) לא לא ברשימה; 25(א)(4) מכיר רק בקנס לפי הסכם קיבוצי או חיקוק
נזק לציוד, חוסר בקופה לא ברשימה אין סעיף שמתיר; רק כחוב בהתחייבות בכתב לפי 25(א)(6)

מותר לנכות על נזק לציוד, חוסר בקופה או הלוואה?

המילים נזק וחוסר לא מופיעות ברשימה של סעיף 25. קנס מותר לנכות רק כקנס משמעת לפי הסכם קיבוצי או לפי חיקוק (סעיף 25(א)(4)), ולכן קנס שהמעסיק קבע בעצמו, בנוהל פנימי או בעל פה, לא נכנס לרשימה בכלל. נזק או חוסר הם סיפור אחר: הדרך היחידה שבה סכום כזה יכול להגיע לתלוש היא כחוב על פי התחייבות בכתב של העובד, לפי סעיף 25(א)(6).

וגם אז יש תקרה: על חשבון חוב כזה לא מנכים יותר מרבע משכר העבודה. גם כשעובד חתם שהוא מכיר בחוב על טלפון שנשבר או על מדים שלא הוחזרו, המעסיק לא יכול לקחת את כל המשכורת בבת אחת. החוק לא אומר איך ההתחייבות בכתב צריכה להיראות, ולכן כדאי לבדוק מה בדיוק נחתם לפני שמוותרים.

מקדמה היא שכר ששולם מראש, ולכן סעיף 25(א)(7) מתיר לנכות אותה בחזרה, כל עוד המקדמות לא עולות על שכר עבודה של שלושה חודשים. מעבר לזה, ועל כל הלוואה שאינה מקדמה על חשבון שכר, חוזר הכלל של סעיף 25(א)(6): התחייבות בכתב ולא יותר מרבע מהשכר. מעסיק שמלווה כסף לעובד צריך התחייבות בכתב מהעובד על החוב.

מה מותר לנכות במשכורת האחרונה כשעוזבים?

סעיף 25(ב) קובע שכשעובד חדל לעבוד אצל המעסיק, המעסיק רשאי לנכות מהשכר האחרון כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, כולל מקדמות. תקרת הרבע לא מופיעה בסעיף הזה.

במשכורת האחרונה נפגשים הרבה סכומים: יתרת הלוואה, מקדמה שלא הוחזרה, ולצדם מה שמגיע לעובד, כמו פדיון ימי חופשה. גם מפיצויי פיטורים מותר למעסיק להפחית חוב שהעובד חייב לו, לפי סעיף 20(ב2). לפני שחותמים על גמר חשבון, כדאי לדרוש פירוט בכתב של כל ניכוי.

זומנת לשימוע לפני פיטורין?
פוטרת ללא שימוע כחוק?
בדיקת זכויות מהירה וייעוץ משפטי ראשוני ע״י עו״ד מידן גריסרו.
בדוק את זכויותיך בוואטסאפ ←

הכסף נוכה אבל לא הגיע לפנסיה: מה החוק אומר?

החוק עוקב אחרי הכסף גם אחרי שירד מהתלוש. סעיף 25א קובע שסכום שנוכה לפי סעיף 25 יועבר למי שהוא מיועד לו בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים את השכר כמולן. סעיף 19א מחמיר יותר: סכום שהמעסיק היה חייב לנכות ולהעביר לקופת גמל ולא שולם לקופה בתוך 21 ימים מאותו יום נחשב בעצמו שכר מולן, עם פיצוי הלנה לפי סעיף 17.

המונח שמוגדר בסעיף 1 הוא היום הקובע: היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר, ושכר שלא שולם עד אז הוא שכר מולן. על ההלנה עצמה, החישוב והמועדים, יש מאמר נפרד: המשכורת לא הגיעה בזמן. ולקופה עצמה יש זכות תביעה ישירה נגד המעסיק, לפי סעיף 28(א).

מה העונש על ניכוי אסור?

במסלול הפלילי, סעיף 25ב(ב) קובע שמעסיק שניכה סכומים בניגוד לסעיף 25 צפוי לקנס (מחצית הקנס לפי סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין). מעסיק שניכה ולא העביר את הכסף ליעדו, בניגוד לסעיף 25א, צפוי לפי סעיף 25ב(ג) למאסר שנתיים או לקנס פי חמישה מהקנס שבסעיף 61(א)(4).

גם מנהל פעיל בחברה לא מוגן: סעיף 26(ב) מחייב נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כזאת, וסעיף 26(ג) קובע שאם נעברה עבירה, החזקה היא שהוא הפר את חובתו, אלא אם הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע אותה. במסלול האזרחי, סעיף 26א(א) נותן לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בהפרות החוק ולפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו, נוסף על כל סעד אחר.

איך בודקים את הניכוי בתלוש?

  1. לפתוח את חלק הניכויים בתלוש: לפי סעיף 24(ב) והתוספת לחוק, כל ניכוי שאינו מס, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות או קופת גמל חייב להופיע בנפרד, לפי סוג הניכוי וסכומו.
  2. לשאול לאיזו פסקה בסעיף 25 הניכוי שייך; אם התשובה היא חוב, לבקש את ההתחייבות בכתב ולבדוק את תקרת הרבע.
  3. לבדוק את הסכומים עצמם מול רכיבי השכר, כמו בתביעת שעות נוספות ורכיבי שכר.
  4. לשמור את התלושים ולפנות למעסיק בכתב. על שאר פרטי התלוש: מה חייב להופיע בתלוש שכר.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

מותר למעסיק לנכות קנס על איחורים?

רק אם הקנס הוא קנס משמעת שנקבע בהסכם קיבוצי או בחיקוק, לפי סעיף 25(א)(4). קנס שהמעסיק קבע בעצמו, בנוהל פנימי או בהודעה בקבוצת העובדים, לא נמצא ברשימת הניכויים המותרים. ניכוי כזה חושף את המעסיק לקנס פלילי לפי סעיף 25ב(ב).

כמה מותר לנכות מהמשכורת על חוב למעסיק?

לפי סעיף 25(א)(6), ניכוי על חשבון חוב מותר רק אם העובד התחייב עליו בכתב, ולא יותר מרבע משכר העבודה. מקדמות עד שכר של שלושה חודשים מנוכות לפי סעיף 25(א)(7) בלי תקרת הרבע, ומה שמעבר לזה חוזר לכלל הרבע. במשכורת האחרונה, לפי סעיף 25(ב), התקרה לא חלה.

המעסיק מחייב אותי לקנות ממנו ציוד ומוריד את זה מהשכר, זה חוקי?

סעיף 4(א) לחוק אוסר על מעסיק לחייב עובד לקנות מצרכים ממנו או ממי שקשור בו, או להגביל בדרך אחרת את זכות העובד להשתמש בשכרו. ניכוי בגין קנייה כפויה כזאת גם לא מופיע ברשימה של סעיף 25, ולכן הוא אסור משני הכיוונים.

ניכו לי פנסיה בתלוש אבל הקופה לא קיבלה כלום. מה עושים?

סעיף 25א מחייב להעביר את הסכום בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים את השכר כמולן, וסעיף 19א הופך סכום שלא הועבר לקופה בתוך 21 ימים לשכר מולן עם פיצוי הלנה. כדאי לבקש מהקופה דוח הפקדות ולהשוות לתלושים. מעסיק שניכה ולא העביר צפוי לפי סעיף 25ב(ג) למאסר שנתיים או לקנס.

המעסיק ניכה מהמשכורת האחרונה שלי חוב שאני לא מכיר. מה מותר לו?

סעיף 25(ב) מתיר למעסיק לנכות מהשכר האחרון כל יתרת חוב שהעובד חייב לו, כולל מקדמות, בלי תקרת הרבע. אבל הסעיף מדבר על חוב שהעובד באמת חייב, ולא על סכום שנרשם בלי בסיס. כדאי לבקש פירוט בכתב של מקור החוב, ואם אין כזה, המקום לברר את זה הוא בית הדין לעבודה לפי סעיף 26א.


מי כתב את המאמר

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי שמותאם לנסיבות שלך.

מקורות: חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958, סעיפים 1, 4, 17, 19א, 20, 24, 25, 25א, 25ב, 26, 26א ו-28, והתוספת (פרט 6).

המשרד של עו״ד מידן גריסרו

הארבעה 30, מגדל חג׳ג׳ דרומי, קומה 30, תל אביב-יפו - טלפון 03-6708850

פתיחה ב-Google Maps ←