לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה, החלטתנו לרכז עבורכם מידע רלוונטי בנושא זכויות עובדים והשכר שיש לשלם לעובדים במהלך חג הפסח.
תשלום דמי חגים
עובדים אשר שכרם משתלם על בסיס חודשי, זכאים לשכר עבודה בעבור החודש במלואו, ללא הפחתת ימי החג. השכר החודשי המשולם לעובדים אינו תלוי בימי חגים או חופשות החלים בחודש מסוים, וסכום המשכורת החודשית הינו קבוע לאורך כל השנה.
עובדים אשר שכרם אינו משתלם על בסיס חודשי (דהיינו, עובדים בשכר שעתי, בשכר יומי או בשכר לפי תפוקה), זכאים לתשלום בעבור 9 ימי חג בשנה, ובלבד שהם מועסקים במקום העבודה לפחות 3 חודשים, ולא נעדרו מהעבודה בסמוך ליום החג (יום לפני ויום אחרי).
מהו היקף שעות העבודה בערב החג?
סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי במקום עבודה בו עובדים במשך 6 ימים בשבוע, בהיקף משרה של 8 שעות ביום – יום העבודה בערב החג לא יהיה ארוך משבע שעות עבודה.
במקומות עבודה בהם עובדים במשך 5 ימים בשבוע, בהיקף משרה של 9 שעות ביום – העובדים לא יועסקו בערב החג יותר מ- 8 שעות.
ישנם מקומות עבודה אשר חל עליהם ההסכם הקיבוצי בדבר המעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימים. סעיף 9 להסכם זה קובע, כי עובדים במקומות אלו, אשר מועסקים בערבי חגי ישראל, יהיו זכאים לתשלום בשיעור של תשע שעות עבור עבודה בת שמונה, ותשלום בעבור שמונה שעות בגין עבודה בהיקף של שבע שעות.
במקומות בהם היה נהוג לעבוד בערבי חג במשך 6 שעות ולקבל תשלום בהיקף של 8 שעות – זכויות העובדים תשארנה על כנן.
במקרה בו קיים בין העובד למעסיק הסכם קיבוצי או הסכם אישי המיטיב עם העובד יותר מההוראות לעיל – יש להחיל בעניינו של העובד את ההוראה המיטיבה ביותר.
חופשה בערב חג – האם מנכים לעובד יום חופשה מלא?
המעביד רשאי לנכות ממכסתו של העובד יום חופשה מלא גם אם העובד לקח את יום החופש בערב החג, אשר הינו יום עבודה מקוצר כאמור. יחד עם זאת, במקרים בהם קיים הסכם קיבוצי או הסכם אישי אחר בין העובד למעביד, יש לבחור בהוראה המיטיבה ביותר עם העובד.
כמה שעות עובדים בחול המועד?
חוק שעות עבודה ומנוחה אינו מתייחס לימי חול המועד כימים מיוחדים המזכים את העובדים בשכר נוסף או בהיקף שעות מיוחד. ימי חול המועד הינם ימי עבודה רגילים, כאשר במקרה בו לקח העובד חופשה במהלך חול המועד – רשאי המעביד לקזז אותה מימי החופשה המגיעים לו.
חופשה "כפויה" במהלך חול המועד
במקומות רבים בוחרים המעסיקים להוציא את העובדים לחופשה יזומה במהלך חול המועד פסח. במקרה כזה המעביד חייב להודיע על כך לעובדים לפחות 14 ימים מראש ולהקפיד על כך שהעובד לא יכנס ליתרת ימי חופשה שלילית בניגוד לרצונו.
עובד אשר לא עומדים לזכותו די ימי חופשה לניצול – יוכל המעביד לבחור שלא להוציא את אותו עובד לחופשה יזומה או להוציאו לחופשה אך לא לנכות את ימי החופשה מימי החופשה שיצברו לזכות העובד בעתיד. ניתן כמובן, בהסכמת העובד, להוציאו לחופשה ללא תשלום לתקופה זו.
חשוב לזכור, כי בהתאם לפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, קביעת מועד החופשה היא בסמכות המעסיק, אך עליו להפעיל סמכות זו בתום לב תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו. בהתאם לכך רשאי המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת, גם אם אינה נוחה לחלק מהעובדים.
חופשה ביום החג
עובד אשר מועסק במסגרת שאינה חודשית, ונוטל יום חופש ביום בו חל אחד מחגי הפסח, אינו "מאבד" יום חופשה. למשל, עובד אשר יוצא לטיול עם משפחתו מיום ראשון ועד ליום רביעי, כאשר במהלך החופשה חלים גם ערב חג ויום חג, תחשב חופשתו למניין ימי החופשה השנתית כשלושה ימים בלבד.
יום מחלה במהלך החג
חוקי העבודה אינם מתייחסים לסוגיית יום מחלה החל במהלך חג. מצד אחד, רשאי העובד לטעון, כי חלה במהלך החג ועל כן הוא זכאי לשכר מלא בעבור יום העבודה. מצד שני, ישנה גישה הטוענת, כי התשלום בעבור ימי המחלה הללו יהיה בהתאם לחוק דמי מחלה (דהיינו, העובד אינו זכאי לשכר בעבור היום הראשון, בגין היום השני והשלישי -50% לכל יום, וכן הלאה על פי הוראות החוק).
מהו הגמול בעבור עבודה בחג הפסח?
על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, דין ימי חג כדין ימי מנוחה שבועית. לפיכך, עובד אשר מועסק בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן, זכאי לשכר בגובה של 150% משכרו הרגיל. במקרה בו שכרו של העובד, כולו או חלקו, משולם לו לפי כמות התוצרת – המעביד ישלם לו בעבור כל יחידה גמול בשיעור של 150% מהשכר הרגיל.
במקרה של עובד המועסק על בסיס חודשי – המעביד אינו חייב לשלם לו גמול בעבור העבודה בימי החגים (כמו שאין הוא מפחית משכרו בחודש פברואר הכולל רק 28 ימים, או בחודש ספטמבר בו חלים חגים רבים).
זכאות לקבלת "שי לחג"
אין כל חובה בחוקי העבודה להעניק שי לחגים לעובדים.
מקור הסמכות וההסכמה נעוצים במסגרתם של הסכמים קיבוציים, חוזי עבודה אישיים, צווי הרחבה או נוהג שהשתרש במקום העבודה.
בתור שכזה, על המעבידים להעניק את השי לכל העובדים ללא הבדלים ברמות השכר, בתקנים ובמעמד ההיררכי בתוך המפעל.
מתן שי לחגים רק לעובדים מצטיינים שהוכיחו עצמם תוך שלילת השי מעובדים אחרים, מהווה אפליה אסורה ומנוגדת לחוק.
ללא הסכם קיבוצי או סעיף בחוזה העסקה אישי בדבר מתן שי לחגים, לא ניתן לחייב את המעסיק לספק את השי. נתינתו תלויה ברצונו הטוב ובשיקול דעתו האישי והמקצועי.
מעסיק שנהג במשך שנים להעניק שי לחגים לעובדיו והחליט מסיבות כאלו ואחרות להפסיק את מתן השי, עלול לקומם עליו את העובדים שיטענו להרעת תנאים.
במקרים קיצוניים, עובדים יכולים להתפטר בגין אותה הרעת תנאים ולזכות במעמד של דין מפוטר המזכה אותם בפיצויים כאילו פוטרו על ידי המעסיק.
לשאלות והבהרות נוספות בנושא אני לרשותכם.
בברכת חג שמח וכשר,
עו"ד מידן גריסרו
מידן גריסרו – משרד עורכי דין
דרך אבא הלל סילבר 12 – מגדל ששון חוגי, קומה 9
רמת גן 52506
טל': 03-6708850; פקס': 03-6708851
פייסבוק https://www.facebook.com/meidan.grisaro :